- הוּא (רבי טרפון) הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. אבות ב – טז Jis (rabis Tarfonas) sakydavo: Ne tau pabaigti darbą, tačiau tu negali jo (darbo) atsisakyti. Jeigu daug mokeisi Toros, tau bus duotas didelis užmokestis, ir ištikimas Darbdavys užmokės tau visą darbo užmokestį, tačiau žinok, kad teisuolių užmoketis „Ateityje, kuri ateis“. (Avot 2 – 16)
